משפחת יזדי יוצאת לאכול

או – למה אני לא מתקרב עם ליהי למסעדות יותר בחיים

היה זה יום שישי חמים ומשפחת יזדי הקטנה והנפלאה במשפחות החליטה לטייל לה בתל אביב העיר הגדולה. התנענו את רכבינו ושמנו פעמינו לכיוון העיר וחנינו מאחורי שוק הכרמל העמוס והנוראי (כשאתה מתרגל לשוק ברמה של מחנה יהודה אתה בכלל לא מבין איך קיים מקום זוועתי כזה בעיר כזאת). לאחר תמרון צפוף לאורך כמאה מטרים, שהרגישו כמו 8765, מצאנו פנייה ימינה וחתכנו לכיוון מדרחוב נחלת בנימין העמוס אך הנוראי הרבה פחות, כשאנו רעבים להחריד. לאחר חמש דק' של שיטוט בין הדוכנים החביבים (ממליץ מאוד על דוכן התמונות לילדים של איילת עין ורד. האישה מוכשרת בטירוף ואני אומר את זה לגמרי כי אני מכיר אותה אישית וזו פרסומת ממש גלויה להחריד) הוחלט לשים פעמינו לכיוון המסעדה שאנו הו כה מחבבים – קינג ג'ורג'.

הגענו. לשאלתה של המארחת הנפלאה ענינו שאנחנו צריכים שולחן לשניים וחצי והמתנו בסבלנות. ליהי, ביתי המקסימה, גנבה שם כמובן את כל תשומת הלב בכך שאכלה בערך עשרה כדורי פירה מטוגנים תוך כדי קריאות של "ההההמממממממ!!!!!" עד שנכנסנו ואשכרה גרמה לכולם שם להתלהב שהיא דופקת להם כמות של מנה שלמה בחינם. מצד שני, אחלה פרסומת רחוב היא עשתה להם, אני חושב שמגיע לי כסף פה בסופו של דבר….

לאחר רבע שעה בערך של המתנה טעימה, נקראנו להיכנס. עגלתה של ליהי הושמה לאחר כבוד באחת הפינות והושיבו אותנו לשולחן. אממה, ופה המחדל הגדול של המסעדה, לפחות איפה שאנחנו ישבנו לא היה מקום לשים כיסא לילדה. למרות העניין החלטנו להיכנס – בעיקר כי כבר היינו רעבים, וממש היה בא לי על שניצל והום פרייז.

בואו אתן לכם טיפ הורות קטן, חבל שתעלו עליו לבד – באמת, זה סתם יבאס לכם ארוחה. בחיים! אבל בחיים אל תשבו לאכול כשאתם עם ילדה שחשה את עצמה מבקרת מסעדות על הרגליים.

לאחר נישנוש של חומוס מבושל וטעים  קיבלנו את המנות שלנו, שניצל והום פרייז לי, פיש אנד צ'יפס למאיה וכדורי פירה נוספים לליהי. לאחר כחמש שניות, ליהי החליטה שהיא רוצה לאכול לנו את האוכל, היא הרי חייבת לטעום ושהדרך הכי טובה לעשות את זה היא לטפס על השולחן. החלטנו לתת לה להרגיש כמו גדולה ולתת לה מזלג ביד עם חתיכה של הום פרייז, היא כמובן שמחה מאוד – וזרקה את המזלג על הרצפה, יחד עם חמש שקיות של מיונז שהיא הצליחה להגיע אליהן. לאחר מכן, היא שמעה שלמאיה מאוד טעים הדג, אז היא החליטה לנסות גם אותו – מאיה כמובן לא הסכימה, ליהי כמובן לא באמת שאלה אף אחד והלכה על הטקטיקה הידועה של הילדות בנות השנה של "אם לא תתני לי אני אצרח ואעשה לך פאדיחות". מאיה לא האמינה לה, אז היא צרחה ועשתה לנו פאדיחות – היא קיבלה דג…

לאחר כעשר דק' של ארוחה טעימה אך מתישה משהו, המלצרית החייכנית פנתה אלינו ושאלה אם הכל טעים לנו, ענינו לה שמצוין בזמן שהחזקנו את ליהי עם הרגל מלקפוץ ראש לרצפה. יש לציין שהפוזה הזאת מאוד מצחיקה מלצריות

 

זהו, הצלחנו לסיים לאכול. היה מאוד טעים. גם לי, גם למאיה, גם לליהי וגם לרצפה. ליהי ציירה למלצרית ציור יפה על החשבון הלא גבוה בכלל  כדי להסיח את דעתה מהעובדה שכל הרצפה מלאה באוכל ושהיא אשכרה תצטרך לטאטא את זה…. אחרי שהשארנו טיפ יחסית גדול רק מהפאדיחה והחלטנו שטעות כזאת של לאכול עם ילדה על הרגליים אנחנו יותר לא עושים, נסענו לבקר את סבתא שלי. שם גיליתי שדודה שלי הכינה את האוכל שאני הכי אוהב. בכיתי, בכיתי הרבה

סיכום בילוי:

מחיר – מצויין

טעם – טעים

יחס למשפחה – נהדר. התייחסו לילדה כמו גדולה (תרתי משמע) וממש לא התרגשו מהבלאגן שהיא עשתה שם

מתאים לתינוקות – כל עוד אין מקום לכיסא, HELL NO

המלצה אישית שלי להנהלה – חוץ מחוסר המקום לכיסא אתם עושים הכל ממש נכון, באמת. הייתי מחזיק במסעדה בוסטרים שאפשר להניח על הכורסה עצמה אם אין שם מקום להעמיד כיסא תינוק על הרצפה. במקרה כזה נחזור עוד פעמים רבות. אפילו לא ניקח לכם כסף על הפרסומת שליהי עושה לכם בחוץ עם הפירה

______________________________________________________________________

חברי פרלמנט האבות של xnet ממליצים על מסעדות שאוהבות ילדים:

>>> ינון רטיג מספר על החוויה של ללכת עם הילדים למסעדה – לא כולל שירות
>>> ברק שטרית – מסעדת מו ומו – עסקית צהריים, שני הורים רעבים ועגלת תינוק
>>> גבריאל ויינמן – אבא מבקר: מסעדת מו ומו, רחובות
>>> דוד שמעון – יוסף החומוסייה, פרדס חנה – עם ילדים
>>> טל חן – עונג ששי, קפה גרג, מודיעין
>>> אשר יזדי – משפחת יזדי יוצאת לאכול במסעדת קינג ג'ורג', רח' המלך ג'ורג', תל אביב.
>>> אליסף יעקב – הטוב, הרע והמכוער, ביקורת על וופל פקטורי, ירושלים.

לדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של Xnet, הקליקו כאן
להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן