אבא וליהי לבד בבית

שעת לילה מאוחרת (סתם, זה היה עשר), ליהי התעוררה עם ארבעים מעלות חום והודיעה לנו קבל עם ובובת פו הדב שהיא לגן מחר לא הולכת. לאחר דיון ארוך ביותר שנמשך שלוש עשרה שניות וחצי הוחלט שאני נשאר עם ליהי בבית – אני שמחתי, ליהי שמחה, מאיה בעיקר חששה לחזור ולמצוא ילדה בתוך סל כביסה.

בתמונה: ליהי בתוך סל כביסה

1380566_10153344971230634_846623486_n

קמנו בבוקר, שתינו קפה בנחת וסילקנו את אמא מהבית – WWHHHHOOOOHHHOOOHOOOO!!!! LET THE GAMES BEGIN! אבא וליהי יחד 8 שעות! אפשר להשתולל! לרקוד! לשחק!
אין באמת מה לעשות בבית…. רוצה לאכול? אה, כדורים? סבבה. טוב, שבי רגע מול הטלוויזיה, אבא עייף

להלן הלו"ז היומי:
9:00 – אמא גורשה מהבית. מאיה אומרת לה "ביי ליהי!" ליהי עונה לה "היי"
9:01 – אבא מבין שהוא הולך להיתקע יום שלם בתוך בית ושוקל להתאבד
9:02 – הולכים לאוהל הכדורים כדי להוציא את כל הכדורים החוצה. אחד אחד….. אחד…. אחד…..
9:30 – ליהי מביאה לי את השלט של הטלוויזיה ומבקשת שאדליק. בגלל שגם לי בא להינות, שמתי כמובן את קלטת הילדים שצולמה במיוחד לאבות "סבתא בישלה דייסה" (חייבים לראות את אלינור אהרון "לשה לשה" בצק בידיים כדי להבין…. Better than porn)


הלישה בדקה הרביעית

10:15 – ליהי ניגשת אליי בארשת כבוד ומכריזה "אבא! קקי!" ורצה לחדר. אחרי שנייה של התאוששות אני שואל אותה, עשית קקי? להחליף לך? "כככןןןןן!!!!!"
10:16 – מחליפים קקי. החום ירד ל 38. אבא רגוע

10:30 – שוב בריכת כדורים. שוב מוציאים את כל הכדורים אחד אחד….. אחד…. אחד….
10:45 – זה

11:00 – מילקי, בנוהל. גביע אחד, שתי כפיות. מאכילים אחד את השנייה. ואת החולצה של ליהי. היה טעים.

כאן הגיע הרגע שבו הבנתי שאין לי יותר מה לעשות איתה בבית…. אז החלטתי שהיא עייפה וצריכה לישון. ליהי! הולכים לישון! "ככככןןןןןן!"

11:20 – ליהי ערה לגמרי בסלון

…עוד כדורים, עוד קצת פו הדב, מטיילים בבית, מדברים על ענייני דיומא בתינוקית מדוברת, עוד כדורים, עוד טיולים.

ליהי רעבה

13:00 – מושיב את ליהי על כיסא הכבוד מולי במטבח ומסביר לה אהרוני סטייל איך עושים חביתה מקושקשת במצע טוסט עם גבינת שמנת
13:01 – "אבא! תביא כבר את האוכל יא דגנרט!"

13:30 – שוב קקי מכובד. החום נשאר על 38. אבא עדיין רגוע

נכון בא לך שוב לראות חנהל'ה לשה לשה? כן! בואי נראה!

14:00 – יושב בספה בסלון מול הטלוויזיה ומדמיין שאני בשנ"ץ
14:30 – ליהי גונבת לי את החלום ומחליטה לשנו"ץ בעצמה על הספה בסלון עד שאמא תחזור

15:30 – מאיה חוזרת. הילדה לא הייתה בסל כביסה. אני הייתי די מכובס אבל

הגיע הזמן ללכת לרופאה בקניון מלחה כדי שתיתן לילדה אנטיביוטיקה רק כי היא לא בטוחה מה יש לה.
נוט טו סלף, אל תצעק על הרופאה של הבת שלך, היא בכל מקרה תיתן אנטיביוטיקה.

החלטתי פה אחד שאני רעב. יאללה, אני כל יום בילדות בכל מקרה אז נטחן בורגראנץ'. אבל בא לי לגוון – אז ניקח שני המבורגרים (סתם שתדעו, ראנץ' של 200 ג' עולה 38 שקלים, ראנצ'קיד של ג' 100 עולה 9. תעשו את החשבון לבד….)

20:30 – כולנו עייפים. ליהי קנתה מעיל, מאיה בגדים ואבא רוצה נעלי בית שיחממו לו את החורף. אתם יודעים, מסוקסות וגבריות כאלה. אז עשיתי את המעשה המתבקש, ירדתי להפנינג וקניתי נעליים של איה. לקופאית אמרתי שתארוז לי למתנה כי אני רוצה להפתיע את עצמי בבית. מגיע לי – היה לי יום קשה

20140218_224445

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על אבא וליהי לבד בבית

  1. ברק שטרית הגיב:

    גדול! אהבתי במיוחד את האוהל כדורים. המתנה הכי טובה שאפשר להביא להורה שאתה רוצה שיהיה לו בלגן בבית

    אהבתי

  2. Hadar Bismut הגיב:

    המסקנה העיקרית היא שמאיה אדירה וליהי עוד יותר.

    אהבתי

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מהממת!

    אהבתי

  4. whisk me away הגיב:

    כשאני הייתי קטנה היו עושים בדיקות בנוסף לאנטיביוטיקה. ואז מתחילים אנטיביוטיקה רק יומיים אחרי כשמגיעות הבדיקות במידה וצריך.
    רוב הזמן לא היו נותנים לי את האנטיביוטיקה.
    מעבר לזה, ליהי הורסת. אבא שלה חצי כח

    אהבתי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ממש מהממת!! כניראה היא קיבלה את זה מהאמא…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s